כל מה שאת צריכה לדעת לפני היציאה לשביל ישראל- 10 טיפים לטרקרית

את חייבת לקרוא את הפוסט הזה לפני יציאה לשביל ישראל!

היי לכן, בפוסט הזה אתן דגשים ראשונים שכדאי שתדעי על התכוננות לשביל ישראל.
בגלל שכל המדריכים הכתובים באינטרנט די זורקים עלינו זין, ונותנים עצות שהן בתכלס רואות רק גברים, ריכזתי כאן את 10 הטיפים שלי לדברים שצריכות לדעת כדי להתכונן נכון לשביל ישראל (ולטרקים ארוכים בכללי) ומה כדי ללמוד ולתרגל לקראת מסע כזה. תוך התייחסות לצרכים של נשים בטרקים, ואיך להימנע מפציעות או באסות אחרות.

**שימו לב שכתבתי כמו תמיד בעבור נשים ובהתייחסות לצרכים שלנו בטרקים כדי למלא את החוסר במידע מונגש וכתיקון להרבה שגיאות או חוסר התייחסות למטיילות במדריכי האונליין הקיימים כיום (אך כמובן שגם גברים יכולים להעזר במה שרלוונטי לכולןם).

  1. הכנה נכונה; פיזית ולוגיסטית

כמו שכבר אמרתי בעבר, אין דבר חשוב יותר מהכנה. הכנה נכונה, הדרגתית ומקיפה.
ההכנה מתחלקת לשניים: הכנה פיזית של הגוף למאמץ ולסחיבה (ע"י יציאה לטרקים ברמת קושי הולכת ומתגברת באופן הדרגתי),
והכנה פרקטית של הצטיידות ולמידה על השביל. לשני אלה אפשר וצריך לקחת את הזמן המתאים, ובאמת להתארגן על זה ביסודיות.
הכי חשוב לא לזרז את עצמך לצאת בלחץ לא מוכנה, וכנשים בפרט לא להקל ראש בענייני המשקלים וההכנה הפיזית.

לאט ובזהירות- זו הדרך להתארגן לכל טרק ולבנות כושר הליכה.

2. השילוש הקדוש: תרמיל, נעליים, שק"ש מז"ש

אלו הדברים שיעשו את ההבדל בין טיול נוח וחיובי לטיול שנגמר בפציעות, באי נוחות ובסבל.
אין חשוב להליכה מנעליים טובות ומותאמות לגוף, ותרמיל איכותי ארוז נכון ביחס למסת הגוף ולמשקל.
*על איך לבחור נכון נעליים ותיק אכין פוסט נפרד, ואתן מוזמנות תמיד להתייעץ איתי בפרטי.

שינה טובה בטרקים מתמשכים היא הכרחית לתפקוד שלכן ולהתאוששות של השרירים. זה גם למה חשוב ללכת לישון יבשות.
לכן תקפידו לקנות שק שינה טוב ומזרון שטח מבודד, שמתאימים למידת גוף שלכן ולרמת הקומפורט הנכונה (רמת קומפורט= בגדול הטמפרטורה בה השק"ש מעניק נוחות. נשים לרוב צריכות מידת שק קטנה יותר ובידוד טוב יותר).
זה המפתח לשנת לילה טובה שתאפשר לכן לסיים את מה שהתחלתן בבריאות טובה.

3. משקל משקל משקל

אין לי איך להדגיש מספיק- משקל !
בישראל כי שהסברתי בפוסט על תרבות הטיולים המצו'איסטית בישראל, יש נטייה לקחת הרבה יותר מידי ציוד ו"להסתדר". זו גישה מטומטמת.
בשלב ההכנה תוודאו שאן מבינות איפה אתן חוסכות משקל, ויוצאות לשביל עם המשקל הקטן ביותר האפשרי. באריזה נכונה ועם ציוד איכותי ניתן לצאת לשביל ישראל עם תרמיל של 40-45 ליטר בלבד.
שימו לב שכנשים יש חשיבות יתרה להקפיד על המשקל כי אנחנו לרוב יותר קטנות מגברים כך שכל העצות אונליין על סוגים ונפח של תיקים לשביל לא רלוונטים לנו כל כך. תשתדלו לא לצאת עם תיק גדול מ50 ליטר אם את אישה בגודל ממוצע; גבוהות יותר כמוני יכולות למשוך עוד קצת לכיוון הכבד ואם את ממש קטנה אז תורידי לכיוון ה40-45.
תלמדו על הציוד ותבינו איך אתן קונות ציוד קל. זה יעלה יותר ולכן זה חישוב של איפה מעגלות פינה ואיפה משקיעות (בגדול להשקיע בשק"ש קטן יותר, תיק ואוהל קלים יותר נם השקעה טובה, בעוד שנעליים, מכיוון שאנחנו צריכות נעליים קלות יותר משמנסים לרוב למכור לנו ניתן לקנות דווקא בזול יותר).
בקיצור- זה תהליך. תקנו בהדרגה ולאט ותקראו לפני כן ותתייעצו **עם נשים!!**.
זה גם למה תהליך ההכנה הוא חשוב ושווה גם להתנסות עם ציוד שונה בזמן טיולי ההכנה.

4. מקלות הליכה- עושות חיים קלים

דבר שהרבה מוותרות עליו אבל לדעתי לשביל ישראל ולנשים הוא הכרח. מה שהמקלות בגדול עושים זה לחלק את המשקל מהגב דרך הידיים ולתת עוד נקודות אחיזה בקרקע. חלוקת המשקל שומרת על הברכיים יותר (בעיקר בירידות), והאחיזה בקרקע עוזרת למנוע נפילות ופציעות מיותרות. יש מקלות מאוד בסיסיים וזולים שעוזים את העבודה ויש מתקפלים וקלים יותר שעולים מעט יותר. זו אבל לגמרי קנייה שאפשר לעשות מהאינטרנט בזול יותר כי אין מה למדוד- רק לוודא שאפשר לתאם את האורך ולבדוק את משקל המתכת וזהו.

5. תכנון המסלול, מים ואוכל

בדרך כלל הכלל אצבע הוא לתכנן 4 ימים קדימה- זה אומר לדעת כמה תלכו כל יום, איפה תישנו, איפה נקודות מילוי המים וההצטיידות, ומה במסלול וסביבו (אתגרים בהליכה, אתרים יפים במסלול/ בקרבתו, והישובים הסמוכים למקרי חירום).

איפה נקודות מילוי המים זה המידע הכי חשוב שאתן צריכות לדעת ותמיד עדיף לקחת טיפה יותר מידי ולא טיפה פחות מידי. כן, גם שזה בא על חשבון המשקל של משהו אחר. אתן לא רוצות להיקלע לחירום בלי מים. עם הזמן תלמדו ותתאימו את הכמויות שלכן גם כן.
בדרום צריך להתארגן על הטמנות- ניתן לשלם לאנשים שיעשו את זה בשבילכן (היתרון הוא ההתחייבות שבטוח יהיו מים) או לסוע לבד לפני להטמין.
עצה נוספת היא שבכניסה לבתי קברות תמיד יהיו ברזי מים זורמים, שתדעו. על כל מקרה שלא יהיה.

לגבי אוכל, תתכוננו לזה שבשביל לא אוכלות ממש לשובע; אוכלות בצניעות כמה שצריך כדי להזין את הגוף. התפריט לרוב מורכב מארוחה חמה בערב (על טהרת האורז עדשים בדר"כ), ארוחת בוקר של דייסה קרה/חמה, ובצהריים רק נשנוש (אגוזים, מיקס פירות יבשים וכו').
אתן תלמדו את הכמויות שלכן עם הזמן אז לדעתי זה דבר שממש טוב להתנסות בו בטיולים המקדימים, לסחוב בהם קצת יותר מידי אוכל בהתחלה ולהבין כמה באמת אתן צריכות בשביל להתקיים ולא בשביל להתפוצץ ולמות מעייפות אחרי כל ארוחה.
*שימו לב שהמלצת כמויות המזון אונליין היא בדרך כלל לפי מידות גברים ולרוב נשים אוכלות כ100 גרם פחות. (לרוב, לא לקטול אותי. אני נגיד אוכלת בכמויות כן כמו גבר אבל טני בדרך כלל יוצאת מן הכלל לנשים. אני גם בטיולים אוכלת לרוב רק שתי ארוחות- צהריים נשנוש וערב חמה ללא ארוחת בוקר. לזה אני מתכוונת שבהדרכה לומדות את הכמויות והמרכים של עצמינו).
לא להיבהל אגב מהעניין, הגוף והקיבה מתאימים את עצמם מאוד מהר לתזונה של טיולים ואתן באמת לא תרגישו שאתן נשארות רעבות.
כמובן שאם עוברות במקום מגניב או מיוחד אפשר מידי פעם לצ'פר בארוחה במקום חיצוני. ממליצה לתכנן את זה מראש אם אפשר ולחסוך סחיבה של אוכל.

6. בקבוצה- פצלו ציוד ואחדו כוחות!

אם אתן מטיילות בקבוצה פצלו את כל הציוד הקבוצתי הכבד בין התיקים.
שימו לב שיש בטח עוד דברים שתוכלו לפצל ולא בהכרח חשבתן עליהם- משחת שיניים אחת לכולן, את האוהל לפרק לחלקים בין כולן, כל כלי הבישול, תיק עזרה ראשונה אחד לכולן, אוכל, מים וכו'.

שימו לב! שהחלוקה בין כולן צריכה לשמר את היחס בין המשקל לגוף- כלומר לא לחלק את הציוד שווה בשווה בין שתיים אם אחת מהן היא 1.77 והשנייה 1.50… שימו לב שהחלוקה הוגנת ושומרת על הגוף והבריאות של כולן.

7. ווסת וכל ענייני הרחם

עוד דבר שדורש למידה הדרגתית *לפני" היציאה לשביל הוא כל מה שקשור בווסת. בחירה של אמצעי המחזור המושלם לך לטיול לוקחת זמן והתנסות, ולפעמים דורשת הבנה של איך להצטייד ואיך לתכנן את המסלול.
אני ממליצה גם להתנסות במוצרים שונים בטרקים המקדימים ולראות מה נוח לך, גם להכין לעצמך פק"ל מחזור והיגיינה הכוללים את על מוצאי המחזור לך ואמצעי הניקיון שלך ושלהם
(יש לי לייב בנושא ופוסט מקיף שם מפרטת הרבה יותר איך להתנהל עם הדימום בטבע ואיך לבחור מוצרים נוחים לשביל.)

הדבר הנוסף שאני ממליצה לעשות לפני יציאה לטרק ארוך הוא לערוך יומן תחושות במהלך הווסת בחודשים המקדימים ליציאה לשביל. המעקב אחרי התחושות שלך יאפשר לך לתכנן את ההליכה בימי הווסת ע"פ מה שהכי נכון לגוף שלך; אם תדעי באיזה ימים הזרימה חזקה ביותר ובאיזה ימים כואב לך יותר או פחות תדעי להתייחס בתכנון של הדרך ובשיבוץ ימי מנוחה.
כמובן שתמיד כדאי לקחת כדורים לכאבים למקרה חירום ומוצרי מחזור ספייר, בשבילך ובשביל אחרות שאולי יצטרכו. ולא לשכוח גלולות, אם לוקחת.
(אגב, שתדעו ששום "רשימת ציוד מומלצת" לשביל ישראל לא מזכירה גלולות, והרוב אפילו לא רושמים מוצרי מחזור. למה שירשמו באמת? זה רלוונטי הרי רק לחצי מהאוכלוסיה…)

8. מלאכי.ות שביל

השתמשו במלאכי השביל! אני יודעת שבקורונה ההזדמנות הזאת צומצמה מעט, אבל עדיין יש המון א.נשים שפותחות את הבית ואת הלב למטיילות. השתמשו בהן לימים הגשומים, לעצירות, להיכרות עם מקומות וכמובן לכביסה. החוויות הכי מיוחדות וטובות הן המפגשים האנושיים האלה והספונטניות שהם מאפשרים.
קחו איתכן דף עם כל הפרטים של מלאכי השביל מודפס שיהיה לכן גם למקרה שתיתקעו בלי אינטרנט ומרקרו את אלו שדיברתן איתן מראש (וכדאי לדבר מראש ולוודא שבאמת ההצעה עדיין בתוקף, ולתאם מתי מגיעות).
לא להתבייש, מי שלא רוצה לתת לא מציעה!

ממליצה גם להכין משהו קטן לתת בחזרה, זה יכול להיות ממש שי קטן או משהו שתקנו בדרך, או תמונה קטנה עם הפרטים שלכן שתוכלו להשאיר להן. זה תמיד יפה ונעים להוקיר תודה ולהעריך את האירוח ורוחב הלב.

9. קחו את הזמן וקחו ימי חופש

אם יש דבר אחד שאני רוצה שתיקחו מכל סדרת הפוסטים הזאת- היא שאפשר וצריך לשחרר את הלחץ ההספקי כשמטיילות טרק ארוך ואתגרי. זה נכון שיש יעדים לעמוד בהן ברמה היומית, אבל תכננו בחמלה לגוף שלכן ומקסימום תרימו את הקצב- לא הפוך.
הקשיבו לגוף שלכן וטיילו בקצב המתאים לכן וזה גום אומר לשלב כל כמה זמן ימים של מנוחה מלאה, או ימים קצרים מידי פעם כדי לאפשר לשרירים מנוחה.
בנוסף לאלמנט הבריאותי יש המוני הזדמנויות לדברים מגניבים ולעצירות שוות לאורך השביל. ובעיניי לרוץ אותו בלי לעצור ולחוות את החוויות הנופיות והתרבותיות שהוא מזמן בגלל אשליית הספקיות זה חבל.
קחו מספיק זמן לשביל, בהתאם לקצב ההליכה ותחשבו גם איזה דברים בדרך אתן לא רוצות לפספס (+זמן לגמישות).

10. ביטחון ולטייל חכם

כשמטיילות בשביל יש כל מיני דברים שעשויים לקרות- ענייני בריאות כמו פציעות התייבשויות וכו', תקלות של תכנון- כניסה לחושך, ירידה בטעות מהשביל והליכה לאיבוד, או מים שנגמרים בטעות ועוד…
וכמובן שיש את עניין המפגש האנושי- שעשוי להיות מדהים ולעשות את הטיול ועשוי גם להיות גורם של לחץ ואי נוחות (בעיקר אם אנחנו מטיילות לבד).

קחו איתכן דברים שמאפשרים לכן ביטחון וטיילו בצורה חכמה ונכונה-  לא יוצאות לשביל בלי ערכת עזרה ראשונה, קחו איתכן תמיד מספיק מים ודעו מתי במהלך היום יש לכן מילוי/ אפשרות לחתוך למקום בו יש מילוי.
הכירו את היישובים הקרובים ביותר ודאגו שיש תמיד מישהו שיודע איפה בערך במרחב אתן נמצאות ומתי אם לא שומעים מכן להתחיל להקפיץ חילוץ, ותשתמשו כמה שפחות בטלפון כדי שתישאר הסוללה למתי שבאמת צריך.
בנוסף שווה לחשוב על להשכיר טלפון לוויני בעבור המקטעים הדרומיים שאין בהן קליטה. ותכיר גם שקיום יש נקודות ווייפיי לחירום בכל מיני נקודות בדרום.

אם אתן מטיילות לבד, שווה לשקול לקחת גז פלפל על כל מקרה שלא יהיה. (טפו טפו טפו.)
יש לי המון טיפים לתחושת ביטחון ומוזמנות להרחיב ולקרוא את הפוסט שלי על לטייל לבד לעוד טיפים ופירוט.

11. טיפ בונוס! תחשבו חברתי

אין יותר כיף מהסולידריות של השביל. הפינוקים שנוחתים עלינו מזרות שפגשנו, הדאגה והאכפתיות של אנשים ותחושת הביחדנס של כל השביליסטיות. ממליצה תמיד תמיד לחשוב על מפגשים פוטנציאליים ולהערך בצורה שמאפשרת לתת.
נניח לארוז כוס נוספת בפק"ל קפה או לקחת עוד 2 עוגיות שאפשר יהיה לחלוק. גם לקחת עוד טמפונים ותחבושות חד"פ למקרה שמישהי תצטרך, וציוד עזרה ראשונה אקסטרה שתוכלו תמיד לעזור. (גם אתם גברברים! תתחילו לקחת טמפונים בתיק ע"ר. זה נקרא סולידריות חברים!)

החוויות הכי מיוחדות וטובות הן המפגשים האנושיים האלה והספונטניות שהם מאפשרים. הטבע מזמין אותנו להיות נשים טובות באמצע הדרך ואני מבטיחה שהדברים הקטנים האלה שווים את ה100 גרם הנוספים.



אלו הטיפים שלי ליציאה לשביל ישראל! מקווה שעזר לכן.
מוזמנות לקרוא את שאר הפוסטים שלי על התארכנות לטרקים ולהשתמש ברשימה שלי של הציוד המומלץ למטיילת (הרשמ"צ הנשי לשביל ישראל).
אוהבת,
מעיין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעוד פוסטים וכתבות